15 Jul
15Jul
בזמן שחברות הייטק בישראל ממשיכות להצטמצם, וכוח האדם בענף עדיין לא חזר לרמות של 2021-2022, הנתונים מגלים תופעה הפוכה ומפתיעה: התוצר בענף דווקא מזנק. דו"ח עדכני של מכון אהרן למדיניות כלכלית מראה כי ברבעון הראשון של 2025 תוצר ההייטק בישראל עלה ב-11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד שהתעסוקה בהייטק - דווקא ירדה. התוצאה: פריון העבודה בהייטק קפץ ב-9.6% - לעומת ממוצע היסטורי של כ-2% בלבד. אבל מה עומד מאחורי העלייה הדרמטית הזאת? האם זו תוצאה של טכנולוגיה ובינה מלאכותית? או אולי תולדה של תהליכים מאקרו-כלכליים? והאם מדובר במגמה - או באפיזודה זמנית?

פריון עולה, תעסוקה יורדת

הנתונים החדשים מציירים תמונה יוצאת דופן: למרות ירידה של 0.5% בכוח האדם בהייטק לעומת הרבעון המקביל ב-2024, התוצר ממשיך לעלות -ובקצב מואץ. לשם השוואה: בין 2007 ל-2022 עמד שיעור השינוי השנתי בתוצר לעובד על כ-2% בלבד. עכשיו - כמעט פי חמישה. מדובר בשינוי משמעותי, שמעיד על כך שהעובדים שנשארו - מייצרים יותר. הרבה יותר.

הסיבות האפשריות: טכנולוגיה, מוטיבציה ויעילות

מה מסביר את הזינוק הזה בפריון?
הראשונה - שימוש הולך וגדל בכלים מבוססי בינה מלאכותית, שמאפשרים לבצע משימות שבעבר נמשכו שבועות - בכמה ימים. מפתחים משלימים פרויקטים בקצב מהיר פי שניים ואפילו פי שלושה. יש גם דחיסה של טיימליינים - יותר תוצאה בפחות זמן.
השנייה - קיצוצים שהשאירו רק את "ליבת העובדים" בכל חברה. העובדים הפחות יעילים או הפחות קריטיים - שוחררו. מי שנשאר? בדרך כלל העובדים הכי טובים, הכי יעילים, והכי מנוסים. באופן טבעי, זה משפר את ממוצע הפריון.
השלישית - מוטיבציה פנימית. בעידן של פיטורים וחוסר ודאות, עובדים מתאמצים יותר. הם רוצים להוכיח את עצמם, להראות ערך, ולהישאר חלק מהארגון.
הרביעית - חלק מהמכירות שנדחו בתקופת המלחמה והחירום ב-2024 התממשו ברבעון הזה. כלומר, לא בהכרח מדובר בצמיחה אמיתית - אלא ב"השלמה" של מחזורי הכנסה.

צמיחה בלי גידול בתעסוקה - מגמה חדשה?

לפי הדו"ח, שיעור הגידול בתעסוקה בהייטק ירד מ-7.4% בשנה (עד 2022) ל-1.4% בלבד השנה. אז האם זו מגמה שתימשך? או סימן זמני?
מה שברור הוא שההייטק מתחיל להזכיר יותר ויותר את העולם התעשייתי המודרני - צמיחה שמבוססת על טכנולוגיה ואוטומציה, ולאו דווקא על גידול בכוח אדם. תוכנות, פלטפורמות כשירות, מערכות SaaS - כולן מאפשרות גידול בהכנסות בלי הגדלה של צוותים. אבל יש גם מחיר: פחות גיוון תעסוקתי, פחות קליטה של עובדים חדשים, ופחות הזדמנויות לישראלים להיכנס לעולם ההייטק.

השלכות למשקיעים ולמתעניינים בשוק העבודה

כמשקיע, הנתונים האלו מאותתים על מגמה של יעילות תפעולית גוברת - שיכולה לשפר את הרווחיות של חברות טכנולוגיה. כלומר, גם אם ההכנסות יציבות -הרווחים עולים, פשוט כי ההוצאות קטנו. זו גם סיבה לכך שמניות של חברות טכנולוגיה שמצליחות "לעשות יותר עם פחות" - ממשיכות לזנק. מהצד של המשק -מדובר באתגר. אם צמיחה בפריון לא מלווה בגידול בתעסוקה - זה עלול להרחיב פערים חברתיים, להקשות על צעירים להיכנס להייטק, ולהוריד את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית הכוללת.

לסיכום

הייטק 2025 מדגים לנו את אחד השינויים המרתקים בכלכלה המודרנית: עלייה בפריון - בלי גידול בכוח אדם. השילוב בין אוטומציה, כלים טכנולוגיים מתקדמים, לחץ תעסוקתי ויעדים ברורים - מייצר תוצאה כלכלית חזקה, גם עם פחות אנשים.
האם זה העתיד של כל ענפי המשק? לא בטוח. אבל זה בהחלט טרנד שצריך לשים אליו לב - במיוחד עבור משקיעים, יזמים, מקבלי החלטות ומי שרוצה להבין לאן העולם הכלכלי הולך.

רוצה להבין איך נתונים כאלה משפיעים על שוק ההון? מחפש לזהות את החברות שמצליחות להגדיל פריון בלי להגדיל הוצאות?
אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ כלכלי ואסטרטגי - כדי שננתח יחד את המגמות, נבנה תיק השקעות חכם וננצל את היתרון שיש למי שמבין את המספרים מאחורי הכותרות.
אתר זה נבנה באמצעות