16 Jun
16Jun

הימים האחרונים המחישו לכולנו עד כמה חזית הלחימה של ישראל אינה מסתכמת רק בגבולות - אלא מתרחשת בלב הערים.

בעוד מערכות יירוט וטכנולוגיה צבאית מתקדמות מגנות על המדינה מפני איום הטילים, מיליוני אזרחים חיים בדירות שאינן ממוגנות, ללא ממ"ד, וללא מענה מינימלי במקרה של פגיעה ישירה.

דווקא בעידן שבו מתקפות מדויקות הן לא תרחיש קצה - אלא תרחיש סביר - מתחדדת ההבנה: המיגון האזרחי הוא תשתית קיומית.

במאמר הזה אסקור את תמונת המצב הקיימת, אציג את האתגרים והכשלים במדיניות ההתחדשות העירונית, ואדגיש מדוע מדובר לא רק בצורך תכנוני - אלא באחריות לאומית.

תמונת מצב עגומה: רוב הדירות בישראל ללא מיגון תקני

לפי נתוני הלמ"ס והתאחדות הקבלנים:

  • כ-60% מהדירות ב-15 הערים הגדולות בישראל אינן ממוגנות
  • בבת ים ובבני ברק - כ-85% מהדירות ללא ממ"ד
  • בתל אביב: כ-160 אלף מתוך 220 אלף דירות - חסרות מיגון תקני
  • גם בירושלים, חיפה ואשקלון - עשרות אלפי דירות ישנות ללא אמצעי מיגון

למעשה, מיליוני ישראלים חיים בדירות שברגע האמת לא יעניקו להם שום הגנה אפקטיבית.

מדובר לא רק בסיכון ביטחוני, אלא גם בחסם כלכלי משמעותי - שמפחית את ערך הדירה ומקשה על ביטוחה, מכירתה או השכרתה.

למה הפרויקטים של מיגון לא מתקדמים?

התשובה טמונה במערכת מורכבת של כשלים:

  • חסמים בירוקרטיים: פרויקטים של פינוי-בינוי נמשכים לעיתים עשור או יותר, בשל מגבלות רגולציה ותכנון
  • כשל כלכלי: במרבית המקרים אין היתכנות כלכלית ליזמים לבצע חיזוק או הריסה ובנייה במבנים ישנים, במיוחד כאלה שאין בהם זכויות בנייה זמינות
  • העדר מענה רגולטורי למבנים גבוהים: החוק מתמקד במבנים נמוכים יחסית, ואין כיום מודל מוסדר להתחדשות של מגדלים משנות ה-70 וה-80
  • אי שיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות: בחלק מהערים - כמו בני ברק - אכיפת חוקי הבנייה לקויה, וקידום תוכניות נדחה שוב ושוב

כך נוצר מצב אבסורדי שבו ערים שיש להן פוטנציאל מימוש גבוה דווקא בתחומי נדל"ן - כמו תל אביב, ירושלים, בת ים ורמת גן - תקועות בלי פתרון ישים לרוב הבניינים הוותיקים שלהן.

תחליפים לא מספקים: מקלטים קהילתיים ופתרונות זמניים

נכון, קיימים מקלטים משותפים בבניינים או בשכונות - אך אלו פעמים רבות אינם מונגשים, לא מתוחזקים כראוי או רחוקים מדי מהדירות.

במקרים רבים, כמו שנראה לאחרונה בבת ים וראשון לציון, הציבור כלל לא מספיק להגיע אליהם בזמן התרעה קצרה - ונחשף לסיכון חמור.

הפתרון: רפורמה לאומית אמיתית בהתחדשות העירונית

מדובר בסוגיה שדורשת מדיניות על, שכוללת:

  • יצירת מודל מימון ממשלתי ייעודי למיגון מבנים ישנים
  • פישוט מסלולי אישור לפרויקטים של פינוי בינוי או הריסה ובנייה
  • תמרוץ יזמים לפעול גם בפרויקטים מורכבים, כולל בניינים גבוהים
  • הקמת קרן מיגון ייעודית לערים עם אחוז גבוה של מבנים לא ממוגנים
  • אכיפה תקיפה יותר של חוקי הבנייה בערים שמסרבות לשתף פעולה

הזמן לא עובד לטובתנו. בכל שנה שעוברת - המצב רק מחמיר, והסיכון גובר.

ומה באשר לדיירים?

אם אתם גרים בבניין ללא ממ"ד - זה הזמן:

  • לבדוק עם נציגות הבניין או עו"ד האם קיימת זכאות לפרויקט פינוי בינוי או הריסה ובנייה מחדש
  • לפנות ליזמים או עמותות שעוסקות בהתחדשות עירונית
  • לשקול, אם ניתן, מעבר לדירה ממוגנת - גם אם באופן זמני
  • לבחון פתרונות פרטיים כגון ממ"ד מודולרי (מותנה באישורים)
  • ובעיקר - לא להדחיק. הסיכון מוחשי.

סיכום

המלחמה הנוכחית חושפת את מה שהוזנח במשך שנים: העורף הישראלי חשוף, ורוב הדירות במדינה אינן מספקות הגנה בסיסית.

התחדשות עירונית, מעבר להיותה אמצעי להתחדשות מרחבית וכלכלית, היא גם - ואולי בעיקר - כלי להצלת חיים.

מדינה חזקה נמדדת לא רק ביכולות התקפיות, אלא גם במיגון ובדאגה לשכונות ולבניינים הישנים.

📞 רוצה להבין האם הבניין שלך מתאים לפרויקט פינוי-בינוי או הריסה ובנייה לפי תמ"א 38/2? צריך ליווי מקצועי מול יזמים או הערכת שווי לדירה לא ממוגנת?

אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ בה נבחן יחד את מצבה הפיזי והתכנוני של הדירה שלך - ונמצא את הדרך הנכונה לשפר את הבטיחות והערך שלה.

אתר זה נבנה באמצעות