בזמן שמחירי האורז העולמיים צנחו בכ-30% מתחילת השנה, בישראל, סוגת - אחת השחקניות המרכזיות בענף - הודיעה על העלאת מחירים של 9%, החל מתחילת יולי. זה לא מקרה בודד. גם מחלבות רמת הגולן, שטראוס, טמפו ואפילו רשתות שיווק כמו שופרסל מעלות מחירים - דווקא בעיצומה של מלחמה מול איראן.
זו תופעה שחוזרת על עצמה בכל פעם מחדש: כשהעולם נרגע - המחירים בישראל עולים. כשהמחירים יורדים בשווקי הסחורות הגלובליים, הצרכן הישראלי לא רואה את ההוזלה בקופה. הוא רואה עלייה. ולפעמים, העלייה הזאת מוסברת בצורה שנשמעת כמו בדיחה - "החוזים שנחתמו בתנאים ישנים", "עלויות לוגיסטיקה", או "מחסור זמני באורז פרימיום".
אבל האמת היא שהבעיה עמוקה הרבה יותר - זו לא רק סוגת, זו לא רק שטראוס, וזו לא רק שופרסל. זו שיטה.
שיטה שמבוססת על ריכוזיות גבוהה, על שליטה של מעטים במקטעי שרשרת הערך, על חוסר שקיפות, ובעיקר - על כך שבישראל אפשר להעלות מחירים כמעט בלי התנגדות אמיתית. ולמה? כי בזמן שהציבור מתמודד עם לחצים ביטחוניים, מלחמות, אובדן הכנסה וחוסר ודאות - החברות הגדולות מזהות הזדמנות. אין רגולטור שיפקח, אין תקשורת שתציף, אין צרכן פנוי שיילחם.
אז פתאום שמנת מתייקרת, טונה קופצת ב-12%, משקאות מתייקרים ב-6.4%, וקפה על הבוקר עולה לך יותר - למרות שמחירי הקפה בעולם בירידה.
דווקא בזמן כזה, עולה השאלה האמיתית: איך אנחנו מגנים על עצמנו כצרכנים, כמשק בית, וכחברה?
מנקודת מבט כלכלית, חשוב להבין שמחירים עולים כשיש כוח. לא כשיש סיבה. כשיש למישהו את הכוח לגבות יותר - הוא יעשה את זה. וכשאין תחרות אמיתית, אין רגולציה חדה ואין מודעות צרכנית - אנחנו משלמים את המחיר.
אבל לא חייבים להשלים עם זה. אפשר לפעול אחרת. זה מתחיל במודעות - לא להתבלבל ממבצעים רגעיים שמסתירים עלייה במחיר הבסיס. זה ממשיך בהשוואה חכמה - לבדוק אלטרנטיבות, מותגים פרטיים, יבוא מקביל. וזה נוגע גם בניהול כלכלת המשפחה ברמה הגבוהה ביותר - להבין איפה הכסף בורח לנו, איך שומרים עליו ואיך משקיעים אותו במקום לבזבז אותו על יוקר מחיה מנופח ומיותר.
אם אתה רוצה לנהל את הכסף שלך בצורה חכמה, להבין איפה אפשר לחסוך, איפה להשקיע, ואיך להתגונן גם מול יוקר מחיה וגם מול חוסר ודאות כלכלית - אני כאן כדי ללוות אותך.
צור איתי קשר ונבנה יחד תכנית כלכלית יציבה, חכמה ובעיקר - כזו שלא נכנעת למונופולים.
