החוב של ארה"ב יוצא משליטה - האם אנחנו בפתחו של משבר עולמי? - טל אזולאי

במשך שנים, כלכלנים רבים - ובעיקר אלו המחזיקים בעמדה יונית - טענו שאין סיבה לחשוש מרמות החוב של ממשלת ארצות הברית. הגירעון התקציבי, לדעתם, אינו בהכרח בעיה אם הכלכלה צומחת והריביות נמוכות. אלא שעכשיו, התמונה משתנה. לאט אבל בטוח, יותר ויותר מומחים - כולל ג'ארד ברנסטין, לשעבר יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של ממשל ביידן - מזהירים שהמציאות התקציבית של ארה"ב חצתה קו אדום.

כשצמיחה וריבית מתיישרות - מתחיל הכאב

בעבר, אחת הסיבות לכך שהחוב של ארצות הברית לא נתפס כבעיה דחופה הייתה הפער החיובי בין הצמיחה לריבית. כל עוד הכלכלה צומחת מהר יותר מהתשואה על אג"ח ממשלתיות - הממשלה יכולה לגלגל את החוב מבלי להכביד מדי על התקציב. אבל בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר מגפת הקורונה, המצב הזה השתנה. הריביות האמריקאיות - בעיקר באג"ח ל-10 שנים - עלו לרמות שמתקרבות או משתוות לקצב הצמיחה של הכלכלה. זו נקודת איזון שמסוכנת מאוד למדינה עם חוב כה גבוה. כשהריבית שווה או עולה על הצמיחה, החוב מתחיל לתפוח בקצב מהיר מאוד - והיכולת לשלוט עליו פוחתת.

כמו סטודנטים שלוקחים הלוואה

כדי להסביר את הדינמיקה הזו, נציג אנלוגיה פשוטה אך אפקטיבית: סטודנט שלוקח הלוואה למימון הלימודים. כל עוד השכר העתידי שלו גבוה מתשלומי ההחזר - הוא יכול לעמוד בזה. אבל אם הוא לוקח יותר מדי הלוואות, או שההכנסה העתידית שלו לא מתממשת, הוא עלול לקרוס כלכלית. זה בדיוק המצב של ארצות הברית כיום: הריבית מטפסת, והצמיחה נמצאת תחת איום - מה שמערער את היכולת להחזיר את החוב.

שלושת הגורמים שיקבעו את עתיד החוב

היכולת של ממשלת ארה"ב לממן את החוב שלה תלויה בשלושה משתנים: הגירעונות התקציביים, הריבית על החוב, וקצב הצמיחה של הכלכלה. לפי הכלכלן אוליביה בלנשאר, כאשר שלושת הפרמטרים הללו נעים בכיוונים שליליים - הסיכון למשבר חוב הולך וגדל.

לצערנו, זה בדיוק מה שקורה כיום:

הגירעונות התקציביים גדלים.
הריבית עולה.
והצמיחה מתמתנת.

אם שלושת אלה לא יתהפכו, ארה"ב עלולה למצוא את עצמה במה שמכונה "סחרור חוב" - כלומר מצב שבו כל שקל שמושקע הולך יותר ויותר על תשלומי ריבית, ופחות על השקעות בצמיחה עתידית.

מה תורם להחמרה? המדיניות הכלכלית החדשה

החוק הכלכלי החדש עליו חתם הנשיא טראמפ, יחד עם מדיניות המכסים המתרחבת, עלולים להחמיר את המצב. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, שיעור המכסים האפקטיבי בארצות הברית הגיע ל-15% - הרמה הגבוהה ביותר מאז שנות ה-30. התוצאה הצפויה היא האטה בצמיחה, עלייה באינפלציה, ועליית ריביות - בדיוק בכיוונים הלא נכונים. יתרה מזאת, חוק התקציב החדש צפוי להגדיל את יחס החוב-תמ"ג של ארה"ב ב-30 נקודות אחוז בתוך עשור בלבד - תרחיש שמציב את הכלכלה האמריקאית בפני אתגרי מימון חמורים.

האם נותרה דרך חזרה?

ניתן לחשוב על תוכנית בת שלושה שלבים למיתון הסיכון: לקבוע מראש "טריגרים" שיפעילו תגובה תקציבית אוטומטית (כמו קיצוצים או העלאת מסים), לגבש צעדים ברורים שיכנסו לפעולה עם החרפה, ולעבוד עם הקונגרס על מדיניות שמונעת הידרדרות נוספת.

אך בשלב הזה - ייתכן שכבר מאוחר מדי. אלא אם יתחולל שינוי מהותי בכיוון המדיניות, הסבירות למשבר עולה מיום ליום.

מה זה אומר לנו כמשקיעים?

עבור מי שמשקיע בשוק האמריקאי - במיוחד באג"ח ובמכשירים שחשופים לריביות או לאג"ח ממשלתיות - חשוב להבין שהחוב הלאומי איננו רק בעיה תיאורטית. הוא עשוי להשפיע על כל פרמטר בשוק: מהריביות שנקבל על פיקדונות, דרך האינפלציה, ועד למחיר המניות.

המשבר אולי עוד לא כאן - אבל אם לא יגיע שינוי כיוון, הוא בהחלט באופק.

רוצה להבין איך שינויים בכלכלה האמריקאית ישפיעו על ההשקעות שלך בישראל ובעולם?
אני מזמין אותך לשיחת היכרות ולבנייה של תיק השקעות חכם שמבוסס על הבנה עמוקה של הכלכלה, ולא על ניחושים.