האם פיד השקעות זה באמת הבעיה? הצצה לקרב שמתנהל ברשתות החברתיות
האם פיד השקעות זה באמת הבעיה? הצצה לקרב שמתנהל ברשתות החברתיות
07 Aug
07Aug
רשות ניירות ערך הישראלית מצאה את עצמה לאחרונה במרכזו של ויכוח ציבורי סוער, לאחר שהחליטה לשלוח מכתב התראה למפעילי דף פייסבוק פופולרי העוסק בהשקעות. המכתב הזה לא כוון רק אליהם, אלא היווה גם איתות ברור ליוצרים נוספים שפועלים בתחום הכלכלי ברשתות החברתיות: חופש הביטוי אינו חופשי לגמרי כשמדובר בשוק ההון.מאחורי הכותרות מסתתר דיון עקרוני וחשוב: עד כמה צריכה הרגולציה להתערב בעולם התוכן של יוצרים עצמאיים, ומה ההבדל בין המלצה להשקעה לבין דיון פומבי, שיח ביקורתי או שיתוף אישי?
מה עומד מאחורי המהלך של הרשות?
רשות ניירות ערך טוענת כי תכנים המועלים בדפים כמו "פיד השקעות" עלולים להוות המלצות השקעה אסורות לפי החוק, כיוון שהם מופצים לקהל הרחב מבלי שהכותבים מחזיקים ברישיון ייעוץ השקעות. כלומר, עצם זה שמדובר בעמוד עם עשרות אלפי עוקבים, מעניק לפוסטים המופצים בו נופך של "ייעוץ גורף", גם אם מדובר בדעות פרטיות של כותבים אלמוניים או אנונימיים.הבעיה, על פי הרשות, אינה בהכרח בדעה, אלא באופן הצגתה. אם מישהו כותב "אני קונה את מניית X כי היא תכפיל את עצמה בשנה הקרובה", זה עלול להתפרש כהמלצה ישירה - אפילו אם מדובר בדעה אישית.
עולם תוכן חדש, רגולציה ישנה
ההתנגשות בין יוצרים ברשתות לבין הרגולטור אינה חדשה, אך הופכת חריפה ככל שהעולם הכלכלי נע יותר ויותר למרחבים הדיגיטליים. מה שפעם נכתב בעיתון כלכלי בפורמט סולידי, היום מופץ בסרטוני טיקטוק, רילסים באינסטגרם ופוסטים חדים בפייסבוק. זווית הצילום, הפילטרים, הפורמט הקצר - כולם מייצרים רושם של מקצועיות, גם כשאין מאחוריהם שום גוף מפוקח.אבל כאן בדיוק הבעיה: הציבור לא תמיד יודע להבדיל בין המלצה מוסמכת, לבין דעה. וכאשר טון הפוסט משדר ודאות, התחזיות נשמעות חד-משמעיות, והקהל אינו יודע לבדוק רקע של כותב - הפיתוי להקשיב גדול מדי.
הסכנה שבויראליות
מה שמפחיד את רשות ניירות ערך הוא לא רק עצם קיומם של דפי תוכן כלכליים - אלא ההשפעה שהם צוברים. מאות אלפי צפיות לסרטון בודד שמזכיר מניה מסוימת, יכולים לגרום לה לגאות באופן מלאכותי. התופעה הזו ידועה בשוק ההון כ"מניפולציה", במיוחד אם הכותב או מי מטעמו כבר מחזיק במניה ומרוויח מעליית הערך שהיא גורמת.זו נקודת חיכוך אמיתית: יוצרים שאינם מחויבים לגילוי נאות, עלולים להטות את השיח הציבורי סביב מניה או נכס מסוים - ולעיתים לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך תמימות, חוסר ניסיון, או פשוט רצון לשתף.
מה הפתרון?
הבעיה היא רגולטורית, אך גם חינוכית. אי אפשר לאסור על דיבור כלכלי חופשי. זה לא מעשי ולא ראוי. אבל כן ניתן להחיל כללים שיבטיחו יותר שקיפות:
להמליץ על גילוי נאות ברור בכל פוסט שעוסק במניה או בנכס.
לחייב דפים עם השפעה רחבה לעמוד בקווים מנחים מקצועיים.
להקים גוף שיתווך בין יוצרים לבין הרגולטור, כדי שלא כל פוסט ייחשב להפרה.
כמו כן, עלינו כמשקיעים ללמוד להיות צרכנים ביקורתיים של מידע. לא כל מה שנראה מקצועי הוא מקצועי באמת. כדאי לבדוק: מי כתב? האם יש לו אינטרס? מה הרקע שלו? האם מדובר בדעה או בעובדה?
מילה אישית לסיום
בתור מי שפועל כבר שנים בעולם ההשקעות והחינוך הכלכלי - אני דווקא בעד שיותר צעירים יכתבו, ילמדו וידברו על כסף. זו דרך מעולה לעודד אוריינות כלכלית בישראל. אבל אני גם מבין את הסכנות. הגבול בין השראה להטעיה הוא דק מאוד.הדרך הנכונה היא לא לסתום פיות - אלא לקבוע כללים חכמים וליצור סביבת תוכן בריאה, שבה גם המשקיע הצעיר מקבל כלים אמיתיים ולא רק כותרות סקסיות. רגולציה נבונה לא צריכה למנוע דיבור על השקעות - אלא לוודא שהשיח נעשה באחריות. אם אהבת את המאמר ורוצה להבין איך לקבל החלטות השקעה בצורה חכמה, בלי ליפול למלכודות של פוסטים ויראליים - אני מזמין אותך לפנות אליי לייעוץ אישי ומעמיק.שלח לי הודעה או פשוט תשאיר פרטים באתר.
