בזמן שמדדי האינפלציה הרשמיים מאותתים על התקררות - תופעה אחרת חודרת אלינו דרך הסופרמרקט, בשקט, בלי כותרות: שרינקפליציה (Shrinkflation). מוצרים שמתכווצים - אבל המחיר שלהם נשאר זהה, או אפילו עולה. חטיפי שוקולד שמכילים פחות, שקיות חטיפים קלות יותר, בקבוקי שמפו שנראים אותו הדבר אבל עם פחות נוזל בפנים - זוהי מציאות צרכנית חדשה, שלא משתקפת תמיד במדדים הכלכליים הרשמיים, אבל משפיעה עמוקות על הכיס של כולנו.
מדובר בטקטיקה שבה יצרנים משנים את "ארכיטקטורת האריזה" - כלומר, מוכרים פחות תוכן באותה אריזה, ובאותו מחיר. למשל: מארז חטיפים שבעבר הכיל 5 יחידות, היום מכיל רק 4. המחיר - נשאר זהה. לפעמים אפילו עולה. זה קורה בכל מקום: מסופר השכונתי, דרך מותגי ענק כמו הרשי'ס, שרה לי, יוניליוור, נסטלה ואחרים. ומעניין לציין - כמעט אף מנכ"ל לא יודה בפה מלא שמדובר ב"צמצום" יזום. במקום זה, הם ידברו על "שינוי גודל", "התאמה לצרכן", או "אריזות ידידותיות לבודדים".
לאחר תקופה של אינפלציה גבוהה, שהגיעה לשיא ב-2022-2023, החברות התרגלו לגלגל עלויות לצרכנים. עכשיו, כשהאינפלציה מתקררת והלחץ הציבורי גדל - כבר פחות נעים להעלות מחירים באופן ישיר. לכן, החברות עוברות למסלול העקיף: פחות מוצר - באותו מחיר. בנוסף, גל המכסים שממשל טראמפ החזיר על סחורות מסין מגביר את הלחץ על היבואנים. ככל שהעלויות מתייקרות, ויכולת העלאת מחירים מוגבלת, יצרנים בוחרים "לכווץ".
ההשפעה כפולה:
וזה בדיוק מה שחברות רוצות: לשמור על תחושת נגישות במחיר - אבל לגבות יותר פר יחידה.
בתור מי שמלווה משקיעים וכותב על שוק ההון, חשוב להבין - תופעת השרינקפלציה משפיעה לא רק על הצרכן - אלא גם על דו"חות החברות, שווי מניות, ואפילו מדדי מחירים.
לצרכנים:
למשקיעים:
האינפלציה אולי מתמתנת - אבל תחושת השחיקה נמשכת, רק שהיא עטופה טוב יותר, מתוחכמת יותר - ופחות מדוברת. שרינקפלציה היא לא טריק שולי של שיווק - אלא מנגנון שלם שמשפיע על הכלכלה, על הפסיכולוגיה שלנו, ועל שוק ההון.
רוצה להבין איך להגן על הכסף שלך - גם כצרכן וגם כמשקיע? מחפש תיק השקעות שמבוסס על הבנה עמוקה של מה שבאמת קורה בשוק?
אני מזמין אותך לשיחת ייעוץ אישית. נבנה יחד תכנית חכמה, שקופה - ובעיקר כזו שלא מתכווצת לך מתחת לאף.
